רסס, אס.די.איי, ספאם ואגו ספרני

רגיל

המוכר בחנות הממתקים התעניין: מריר או חלב? מילוי פטל או בטעם וויסקי? טבלה או פרלינים 

אשתו של הצורף בחנות התכשיטים בנהריה אמרה לי: את לא  צריכה טבעת באלף ₪. מספיק לך ב-250.

יצאתי מחנות הבגדים עם בגד ים קטן ומכוער בעיצוב גדעון אוברזון ב-400 ₪, כשהמחיר כולל (יענו מתנה) פיג'מה לאמא שלי. את בגד הים מעולם לא לבשתי ואמא שלי לא אהבה את הפיג'מה.

ולעינייננו

באיזו מידה אני קשובה ללקוחות? אני מתכוונת – באמת קשובה. לא מנסה להכתיב, לחנך, להראות כמה אני יודעת, אלא ממש ממש קשובה מתוך נכונות לספק את המידע הנחוץ, לא לפי דעתי אלא לפי דעתה שלה?   

אירוע ספרני 1: קוראה ביקשה ספר. היא מחפשת אותו מזה כמה חודשים בכל הארץ. נכון, לא ממש ספרות קאנונית; טוב, אני מודה – רומן רומנטי. הספר המבוקש – כלתו של פראזר – מופיע בקטלוג המאוחד של סימניה ב-3 ספריות. למרות זאת שלושת הספריות, כל אחת מסיבתה, אינן מצליחות לספקו לקוראה. הבקשה נשלחת לשתי קבוצות דיוור, safranym  ו-hashala. מתגלה שהספר מופיע בעוד כמה קטלוגים ובחלקן אפילו בכמה עותקים ועם זאת בשום אופן לא ניתן להשיגו. אבל לא נורא. סתם רומן רומנטי: ההיא אהבה את  ההוא וההוא אהב דווקא את הזאתי והזאתי דוקא ככה או אחרת… שהקוראה תבחר משהו אחר. 

אירוע ספרני 2: חוק הספאם נכנס לתקפו, במסגרתו בין  השאר נאסרת שליחת דואר זבל באימייל. הספרנים, שעיקר עיסוקנו הפצת מידע, הרגשנו פגיעים: פתאום אנשים מודיעים לנו שהם ממש שמחים להיפטר מהמידע המיותר שחלקנו מעמיסים עליהם. ואנחנו מוצאים עצמנו נעלבים: זה דואר זבל זה? אני שולח לכם מידע איכותי, מהימן, חשוב – ואתם מגדירים אותו כדואר זבל? הכיצד?ואנחנו נחלצים כגוף אחד להגן על זכותנו להפיץ מידע איכותי – בנבדל מהזבל הפרסומי. 

זה בראש שלי

אני יודעת שאין קשר בין כלתו של פראזר לבין רשימות העידכון של הקטלוג, וסלח לי שחף על ההשוואה. הדברים התחברו בראש שלי.אז הנה מה שאני אומרת: מצד אחד לקוחה פוטנציאלית מבקשת מידע מאוד ספציפי – ואנחנו לא מתרגשים, כי זה לא ממש נחשב. ומהצד השני אנחנו נרעשים מלקוחות שאומרים מפורשות: תקשיבו – כך וכך ובבקשה לא אחרת. וגם אל הבקשה הזאת אנחנו מתייחסים לא לגמרי בכבוד; כאילו אנחנו, אנשי המקצוע, יודעים מה באמת טוב ללקוחותינו. 

הרבה לפני ה-RSS אנחנו הספרנים סיפקנו שרותי SDI, (בימינו כנראה קוראים לו current awareness service), המאפשר לנו לתפור לכל קורא חליפת עידכונים לפי הפרופיל שהוא עצמו בונה. תרשו לי לקבוע כי משלוח מידע לא נחוץ כמוהו כהתייחסות לא מחשיבה למידע מבוקש ושניהם מבחינה מקצועית שגיאות.

חשיבותו של מידע תפור לפי מידה

רשימת המנויים שלי על מקורות המידע שיצרתי ואספתי וזיקקתי לעצמי מבחינה ביני לבין – – סתם אחת. ממש כך. הרשימה הזאת הפכה להיות ממש חלק ממני, מאישיותי, מהיכולות שלי, מאיך שאני מציגה את עצמי לעולם. אם מישהו מנסה להידחק לשם בניגוד לאינטרס שלי – אני אשלח אותו לכל הרוחות. יש יותר מדי מידע בעולם ויותר מדי אינטרסים שמשדרים לכל עבר. הרבה מדי אנשים משגרים הרבה מדי, הרבה מדי מדברים ופחות מדי מקשיבים. ובתוך המקום הצפוף הזה אנחנו נמצאים מבחינה מקצועית. אני חושבת שכדי לבדל את עצמנו מהרעש אנחנו יכולים  להקשיב יותר ולשמוע יותר טוב.   

 אני משתדלת להיות כמו המוכר בחנות הממתקים.

…אולי בכל זאת יש למישהו את כלתו של פראזר (מאת אליזבת גראהאם)?

מודעות פרסומת

»

  1. ראיתי וקראתי את הכתוב
    החלטתי לבדוק שוב את כל ספרי הרומן רומנטי שיש לי במדף ועדיין לא מוכנסים לקטלוג ועדיין לא מצאתי שיש לי את הספר המבוקש…
    איתך הסליחה
    תמר עין המפרץ 9.12.2008 שעה: 20:00

  2. סימה,
    יופי של מעבר. אכסניה נהדרת. קוראת בנאמנות את שאת כותבת.

    איך אהבתי, לפני שנים לקרוא את הספרים הקטנים האלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s