למה טוויטר – – – -חלק א'

רגיל

מדי כמה חודשים מתקשרים אלי ממחלקת השיווק של עיתון הארץ ומציעים לחזור להיות מנויה שלהם. אני אומרת: כן, בשמחה. אני רוצה מנוי. הנה מה שאני מוכנה לשלם עליו: המוסף השבועי, מוסף ספרים, גלריה וגם כמה עיתונאים: ארי שביט, גיא רולניק – – עוד כמה, ננייח שזה בערך. אין לי עניין בידיעות חדשותיות, לא רוצה פרשנויות ולא מוכנה לשלם עבור קילוגרמים של ניירות מלאי פרסומות.

זה לא אפשרי, כמובן, כי העיתון המופץ על גבי נייר לא מכיל את מה שאני רוצה לקרוא, אלא את מה שהמערכת מעוניינת להלעיט בו את קוראיה. את הרווח הגדול שלו עושה כל עיתון מהפרסומות, לא מהמכירה לקוראים. לכן החומר שמקבל את הטיפול הטוב ביותר הן הפרסומות. אבל מבחינתי הפרסומות לגמרי מיותרות.

במרכז הדף הראשון של העיתון כתובה הידיעה החדשותית החשובה ביותר – – – לדעת המערכת. גם אם לא אציץ בו הדף הזה מונח על שולחני ואני אצטרך לטרוח ולפשפש כדי לברור מתוכו את החלקים המעניינים אותי ואחר כך גם להשליך ניירות לפח המיחזור.

היתרון הגדול של טוויטר

שני המצייצים הפופולאריים ביותר בטוויטר (ליידי גאגא, וג'סטין ביבר) רלוונטיים רק למי שמתעניין בהם. איש לא חייב להיתקל בהם, כי אין מערכת שתכפה אותם על המשתמשים. הסיפור האמיתי של טוויטר הוא אחרי מי אני עוקבת ובאיזה נושא אני מתעניינת. שני אלה מייצרים את העיתון היומי שלי. כמעט שאין בו פרסומות – וזה כמובן יתרון עצום.

יתרון נוסף – האקטיביות שלי ביצירת החדשות, כשווה בין שווים. בעוד יחסי עם העיתון הם ננייח כמו עגל (אני הקוראה) ופרה (אתה העיתון (העטין?)), יחסי עם טוויטר הם יחסי שוויון: כולם סביבי גם משדרים וגם קולטים בו זמנית.

אחרי מי אני עוקבת

זו הרשימה של הנעקבים על ידי, כמו שהיא נראית כרגע. היא מורכבת מחברים אישיים, עמיתים למקצוע, כמה ויקיפדים ומעט מוסדות שמפרסמים מידע שמעניין אותי: ספרית הקונגרס, גוגל-בוקס, שיתוף הציבור בחקיקה בישראל ועוד כמה. אלה מייצרים עבורי את החדשות היומיות שלי.

האשתגים hashtag

בימים אלה הטוויטר שלי מכיל המוני ידיעות שעוסקות ב-j14 #. נא להכיר: האשתג. זהו רצף אותיות ומספרים שמתחיל תמיד בסימן # (סולמית באנגלית = האשתג). כשאדם מצייץ בנושא המחאה החברתית בישראל הוא יוסיף לציוצו את רצף האותיות j14 #. זוהי הדרך הקצרצרה של טוויטר לאגום את הציוצים של כל מי שכותבים על המחאה. j14 מייצג את התאריך 14 ביולי 2011, בו התחילה המחאה בישראל.

ציוצים שכוללים האשתגים יוצרים ביחד את שיחת היום בנושא המהושתג.

שיחת היום?

לפי ויקימילון שיחה היא "דיבור בין שני אנשים או יותר." אכן יש דיבור, אבל בשונה מהרגיל אין כאן נוהל שיחה או רשות דיבור ואין מישהו שמכוון את השיחה. בדומה לכרוזים שעומדים על גבעות מרוחקות וצועקים או מתופפים בערבוביה, כך נוצרת שיחה מבוזרת ופרועה, להנאת כולם. זה לא דיון הגיוני ולא אירוע מכוון מטרה, הוא מתפתל כל הזמן כמו נחל באפיקו, וכנראה שגם מלא חיות כמותו.

הנה מראה אופייני של המסך שלי:

דוגמה אופיינית של מסך טוויטר

הסבר למסך:

1 – יש עוד 135 ציוצים חדשים שטרם ראיתי, הנושאים את ההאשתג j14 #

2 – אלה תמונות של המצייצות. אני לא מכירה אותן והסיבה שהן מופיעות אצלי היא שהן הוסיפו לציוציהן את ההאשתג j14 #.

3 – אלה הציוצים שלהן. במקרה זה באנגלית.

4 – בחלק הימני של המסך יש המלצות על מצייצים שונים והפניות לתמונות ולקטעי וידאו.

להלן ציוץ + תרגומו לעברית מדוברת

ציוץ בטויטר

הסבר: משמאל – תאריך הציוץ 26 באוגוסט. יהודה צייץ לראשונה "עיזרו לנו… וצירף שני  עניינים:

1- כתובת האתר הרלוונטי: http://www.hof-betzet.org/ – לפעמים הכתובת המצוייצת נראית קטועה ולא תקינה. אבל היא תעבוד.

2 – האשתג j14 #, בשביל לשייך את ההודעה לנושא המחאה.

אני צייצתישוב וזה הסימון של שני החיצים  ליד שמי. לחזרה על ציוץ קוראים בעברית לרטווט או לצייצשוב.

הציוצים בני 140 תווים לכל היותר, ולכן יש קיצורי קיצורים שכוללים הרבה מידע: הפנייות למאמרים בעיתונים, תמונות, סרטים, קטעים מתוכניות רדיו ושאר קישורים בתקשורת הרשמית ובזירה האלטרנטיבית.

הסתייגות – שפכתי את התינוק עם העיתון?

ההחלטה שלא לקנות עיתון היא מרד במפרסמים, בפרסומאים, בשיווק – אבל העיתון, העיתונאים, העיתונאות כולה ודאי נפגעת, וזה לגמרי מנוגד לכל אינטרס שעולה על דעתי.

עם זאת לחזור לעיתון המודפס לא אוכל. המיידיות, הקיצור, ההתמקדות רק במה שמעניין, ההשתתפות הפעילה שלי "בגובה העיניים", היעדר הנייר – כל אלה סתמו את הגולל על חלופת הנייר מבחינתי.

עושרן של הרשתות

אני ממליצה בחום על הספר הנפלא הזה, שאולי נותן תשובה לבעיית התינוק שכמעט ושפכתי עם העיתון. הספר נכתב בהרוורד וכמעט לא מזכיר את ישראל בכלל – אבל כל הרוח שלו היא הרוח של j14 #. על כך אני מקווה לכתוב בחלק השני של למה טוויטר.

לקריאה נוספת

הזירה האלטרנטיבית (או: מה זה בכלל הטוויטר הזה)

Which social network should I use as a librarian?

מודעות פרסומת

»

  1. שאלות שאני שואלת את עצמי – ואולי גם אותך:
    איך אדם יודע מה מעניין אותו? האין זה מחייב קודם כל מפגש – שטחי ככל שיהיה – עם מגוון הנושאים הקיימים? זו שאלה שבחינוך עוסקים בה רבות. למחנכים ברור שכדי לעורר עניין בילדים יש לחשוף אותם למגוון תחומים שעשויים לעורר עניין בחלקם. אבל האם הצורך הזה מתייתר עבור מבוגרים? האם לשוטט בעיתון לא מזמן גם למבוגרים אותה חוויה – להיתקל בנושא חדש שלא ידעתי על קיומו ולכן מעולם לא התעניינתי בו? ובעצם – חוויה דומה לשיטוט בין מדפי ספרייה או – באינטרנט, בסוגים ספציפיים של אתרים (לא כאלה המוקדשים לעניין אחד, כמובן). בקיצור – ההנמקה הזו נגד עיתונים נראית לי שגויה. המסקנה שלי – צריך גם את המרחיב וגם את הממקד, בכל פורמט. במודפס: עיתון יומי, אבל גם כתב עת בנושא ספציפי שמעניין אותי. באינטרנט: גם אתר כמו Arts & letters daily וגם אתר בנושא ספציפי שמעניין אותי – וכך הלאה.

    איך אדם יודע על מוצר חדש שרלוונטי עבורו? בתור מישהי שכנראה מתעבת פרסומות לפחות כמוך, אני מזדהה עם הרצון להימנע מהן, אבל השאלה היא אם זה באמת חכם. כמובן שאם המוצר החדש הוא מהתחום שבו אני מתעניינת, אתקל בו בבמות שאותן אני בוחרת לקרוא. אבל גם בנושא הפרסומות, היתקלות מקרית – בין בעיתון או על אם הדרך או באתר אינטרנט – יכולה לחולל לי שינוי עצום בחיים, כשאגלה שגורם מסויים החליט לשווק משהו שממש פותר בעיה אמיתית שהיתה לי. או היבט אחר: נכון שאנחנו רוצים לשווק את הספריות שלנו ולהרחיב את מעגל המשתמשים? אם כולם יחסמו את עצמם מפני כל סוג של שיווק – איך נצליח?

  2. מרים – יש תחום שנקרא מערכות המלצה בו מערכת ממוחשבת לומדת את הטעמים שלך ומנסה להמליץ על תוכן חדש בהתאם. זה קיים בטוויטר (יש בצד רשימה של אנשים שהם חושבים שכדאי לך לעקוב אחריהם), בקורא הרסס של גוגל יש אופציה להמלצה על תוכן נוסף, בסטרימר של מוזיקה כמו גרובשרק (או פנדורה) יש אופציה שכזו וכו'.

    כמובן שהם לפעמים מפספסים וממליצים על המובן מאליו או על משהו תמוה ולא ממש קשור, אבל בסה"כ זה פועל לא רע*.

    *האמת שיש לי הרבה השגות על כל המערכות האלו ובמובנים מסויימים יש להם נטיה להימשך אל הממוצע.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s